• LinkedIn App Icon
  • YouTube App Icon
  • Facebook App Icon

© All rights resereved to Michal Levy, Private Chef.

Articles from Israel

ארוחות במחתרת

 

מאת חגית אברון

 

המילה האחרונה בתחום האירוח הקולינרי הן ארוחות סודיות, חד פעמיות או בעלות קונספט ייחודי. חגית אברון ממליצה על 4 ארוחות כאלה.

 

 

 “מסעדה ליום אחד”: באחד הערבים נשלחה לי כתובת של בית פרטי בשרון, שם קיבלה את פנינו מיכל בכובע טבחים מוגבה, בכוס יין נפלא של כרם צימבליסטה האיטלקי שביישוב אביגדור ובשולחן ערוך כמו במסעדת מישלן במחוזות אומבריה.

 

הסועדים, תאבי אוכל וריגושים כמונו, התכנסו סביב השולחן והחלו בשיחות גישוש של פודיס – היכן מסתתרות פטריות כמהין הטובות ביותר, מסעדות חבויות בפריז ועוד נושאים ברומו של עולם. אט אט מתמלא השולחן בשלל מעדנים מובחרים, כמו סשימי מוסר בפקורינו, מרק עגבניות קלאסי שלמדה מיכל להכין ממאמא איטלקיה, דגים טריים, פסטות שמתגלגלות בחלקלקות על הלשון וכמובן קינוחים נהדרים שאת טעמם נשאנו בפינו עוד הרבה אחרי הארוחה. הארוחות מלוות ביינות בוטיק מקומיים והינן על טהרת חומרי הגלם המשובחים שבנמצא.

 

סיפור אוכל איטלקי

 

אני תמיד סקרנית להכיר את מי שעומד מאחורי האוכל שאני אוכלת. המרכיבים, הטכניקה, המראה וכמובן הטעם – נדמה לי שמאחורי כל מנה עומד סיפור עם עלילה, גיבור וסוף מפתיע. הנה בדיוק סיפור כזה, על בחורה צעירה שעזבה את הארץ ונסעה מעבר לים כדי להגשים חלום. כמה קשה לנו לצאת מהאזור הנוח שלנו, כמה קשה להחליט לעשות שינוי בחיים. אבל אחרי שאזרנו אומץ, כמה אושר יש בכל הצלחה, בכל "כן" בתוך הרבה "לא".

הגרגרנית

מאת: מיכל מרום

מאת: העורך, רני רוגל

 

מיכל לוי – שפית פרטית בהשראה איטלקית

עודכן בתאריך: 28.12.2013
 

 

מקור, מיכל לוי היא קיבוצניקית מיפעת שבעמק יזרעאל. מגיל צעיר היא ציירה,ורצתה לעסוק באמנות. במקביל התחילה להתעניין בארץ במסעדנות – לכאורה נראה רחוק מאמנות. מיכל טסה לניו יורק, ושם נפתח לפניה עולם מסעדנות אחר לגמרי של ארוחות פרטיות, לדבריה עיסוק גם באמנות וגם באנשים. התאימה לה הדינמיקה עם אנשים – מעבר לאמנות במשמעותה המקובלת. 
"התחושה והביקורת של אנשים על אוכל הם מידיים – עם אסוציאציות וזיכרונות", היא אומרת, ומדגישה כי היא שפית פרטית – לא קייטרינג. "יושבים יחד עם הלקוח, בונים תפריט שמתאים לו, יינות, פרחים, ועיצוב – כמו מסעדה ליום אחד, גם אם יש אלרגיות או דרישות מיוחדות.

 

אחרי שנה בניו יורק מיכל עברה לאיטליה. על השפעת איטליה עליה היא אומרת: "קשה לי להגדיר את המטבח שלי. הוא מושתת על איטלקי, אבל בארץ איטליה זה פסטה ופיצה, וזה לא מטבח איטלקי. 
מטבח איטלקי זה שימוש בחומרי גלם טריים שמאפיינים מקום ספציפי. ליד הים – דגים ופירות ים, בעמקים – בקר, טלה. גם הפסטה משתנה בין האזורים. באיטליה למדתי שהפסטה היא במה לחומרי הגלם שאפשר להרכיב במנה אחת – עם כל האפשרויות". 

 

להמשך הכתבה באתר 

כתבה מאתר שפים

 

מיכל לוי 

שנת לידה 
1983
 
מקום עבודה נוכחי 
שפית לאירועים פרטיים

 

התחלה 
ההתחלה שלי עם המטבח הייתה ממקום מאוד מרוחק מהחיים שלי. התפטרתי ממשרה בחברת היי טק וטסתי לניו יורק רחוק מכל מה שהכרתי. עם שתי מזוודות, בלי לדעת לאן ללכת התחלתי לחפש את הדרך שלי תוך רצון לעסוק באומנות. מהר מאוד התחברתי לאוכל ולאנשים וראיתי שדרך האוכל אני יוצרת חברה, סביבה ואווירה. התחלתי לעבוד כשפית פרטית והקמתי עסק לארוחות בראנץ בבתים פרטיים. משם חזרתי לארץ לגלות האם זה מה שאני רוצה לעשות. עבדתי במסעדת אוליב ליף במלון שרתון עם שף מדהים - איתמר כהן. ומשם עבדתי במסעדת "אדורה" של השף אבי ביטון.

 

אחרי זמן מה, הסביבה בארץ הרגישה לי חנוקה, ורחוקה מלעשות אומנות או לחוות תרבות כלשהי. הרגשתי שזה הזמן לצאת למסע נוסף, הפעם בעקבות המטבח האיטלקי. גם לאיטליה הגעתי בידיים ריקות. התחלתי שוב מהתחלה וחצי שנה רק למדתי את השפה, את התרבות ואת ההבדלים בין המטבח בצפון למטבח בדרום. לכל מחוז את התרבות שלו, את השפה שלו, את המטבח שלו. עבדתי במספר מסעדות שונות מטרטוריה פשוטה עד למסעדה עם כוכבי מישלן. זמן קצר לאחר מכן קיבלתי הזדמנות פז מסומלייה צעיר לחבור אליו ולפתוח יחד מסעדה בלב רומא עם מתכונים שלי שבהם שילבתי תרבות ים תיכונית עם מסע ארוך באיטליה. היו שם קוסקוס פירות ים והיה לברק עם עשבי תיבול על קינואה אורגנית, היה ספגטי אלא גיטרה עם צדפות וכורכום ומוס חלבה עם גלידת פיסטוק מסיצילה.
אחרי רומא חיפשתי להתקרב יותר לחומרי גלם מקומיים. לאחר שסיימתי את לימודי הסומלייה שלי ברומא נדדתי לדרום איטליה - לפוליה, בין מטעי עצי זית וכרמים, 3 ק"מ מהעיירה קנוסה (Canosa di Puglia) ועבדתי כשפית של מלון בוטיק קטן עם משק חקלאי אורגני, יקב עם 11 סוגי יינות כולם ביו דינאמים (טבעיים לחלוטין) ומסעדה קטנה. היום אני 10 חודשים בישראל, ועל מנת לשמר את כל החוויות שצברתי, פתחתי עסק לאירועי בוטיק. כשפית פרטית אני יכולה ליצור כל פעם מחדש מטבח שונה, לפי מה שהלקוח חולם לקבל - חומרי הגלם בארץ מצוינים וכל אירוע נראה כמו עולם חדש. ככה אני ממשיכה ליצור אווירה סביב האוכל, ופוגשת אנשים כשהם באים לשמוח.

את הכתבה המלאה תוכלו לראות באתר שפים בלינק: 

 

כתבה מהבלוג אניקה

לאהוב, לאכול, להתחתן- קייטרינג עם נשמה אמיתית

פורסם ע"י אניקה בתאריך 21/10/2013 / 

אני מאוד מתחברת לאנשים שהולכים אחרי החלומות שלהם, הם תמיד מעוררים בי השראה. אם החלומות שלהם גם קשורים לאוכל, איכותי, מעוצב ומסוגנן למופת, אז בכלל….

מיכל לוי היא שפית ובעלת קייטרינג לאירועים קטנים. לפני 10 חודשים היא חזרה לישראל אחרי הגשמת חלומות בניו יורק ובאיטליה אליהם היא נסעה למסע בעקבות האהבה לאוכל. בתחילת דרכה טסה מיכל לניו יורק עם שתי מזוודות ורצון לעסוק באומנות. מהר מאוד היא התחברה דווקא לתחום האוכל ולאנשים: "ראיתי שדרך האוכל אני יוצרת חברה, סביבה ואווירה". היא התחילה לעבוד כשפית פרטית והקימה עסק קטן לארוחות בראנצ' בבתים פרטיים. מניו יורק היא חזרה לארץ ועבדה בכמה מסעדות מקומיות.

בארץ היא הרגישה מחנק ולא הצליחה לממש את האומנות שבה או לחוות תרבויות אחרות ולכן החליטה ללכת אחרי החלום האמיתי- להיות שפית באיטליה. ההתחלה לא הייתה פשוטה, חצי שנה מיכל למדה את השפה ואת התרבות ואת ההבדלים בין המטבח בצפון למטבח בדרום. לכל מחוז הרי יש את התרבות שלו, את השפה שלו, את המטבח שלו.  "אחרי הרבה מאבקים וימים קשים התחלתי לקבל עבודות ולאט לאט הצלחתי להגשים את חלומי ולהיות שפית בלב רומא."

להמשך הכתבה במלואה כנסו לבלוג אניקה: