• LinkedIn App Icon
  • YouTube App Icon
  • Facebook App Icon

© All rights resereved to Michal Levy, Private Chef.

רומא שלי הו רומא

March 11, 2015

 

 

 הגעתי לבית של מיקלה אחרי יום עבודה בעיר, ליד שוק הדגים. חשבתי שהגעתי למה שחלמתי. עבדתי במסעדה קטנה בעיר על הים בדרום איטליה. 9 שעות ברכבת ממילאנו. הייתי בטוחה שזה החלום וזה שלי. הבית נראה כמו טירה עתיקה, עם תקרות גבוהות וחדרים גדולים. מיקלה אמר לי שהם מאוד אוהבים שאני אצלם אבל אני חייבת ללכת לעיר הגדולה. לתפוס שם, לעבוד במסעדות ידועות ומתי שארצה אני אחזור לטרני, לפוליה. הייתי מאוד עצובה והתחלתי לחפש בלאת ברירה חדר להשכרה ברומא. כל כך לא רציתי ללכת. תוך יומיים הייתי על הרכבת לרומא. מצאתי חדר לחודשיים מבחור ישראלי שעוזב לחופש בארץ. לא ידעתי שרומא תהיה אחת מאהבות חיי, הבית השני שלי המקום שבו אגדל ואלמד. שוב מקום חדש ושוב חיפושים רק העיקו עלי. כשעליתי על הרכבת מיקלה נתן לי 100 יורו לנסיעה ושיהיה לי עוד קצת. לקחתי את המזוודה החומה ובדמעות עליתי על הרכבת בדרך לעיר הגדולה. בתחנה פגש אותי הבחור הישראלי שהיה מאוד נחמד וישר לקח אותי לקנות איתי כמה דברים לדירה. לשמוע עברית היה אז הקלה כי לא ממש הבנתי את השפה. כשחזרנו לדירה שלו גיליתי שכל הכסף שהיה לי בכיס נגנב. הבנתי שמתחילה לה עוד מלחמה ועוד מאבק ורק הגעתי לכאן.

 

ביום השלישי עליתי על אוטובוס, 40 דקות מהמרכז והתחלתי לחפש עבודה. שוב עברתי ממסעדה למסעדה, דלת דלת שואלת מבקשת מתחננת, רק שיתנו לי משהו קטן. זה כמעט חסר סיכוי אבל זה הסיכוי היחידי שיש לי. לא מצאתי עבודה אבל מצאתי קסם ואהבה. רומא, נראתה ביום כמו אגדה. מלא סיפורים וריחות ומוזיקה, הייתה מוזיקה בכל מקום. ריח עגבניות והסירים, שמעתי את הרעש של הסירים והמחבתות והצעקות. עברתי מסמטה לשנייה, לא מפסיקה ללכת עד שהגיע ערב. ביום שני אזור חדש, פיאצה נבונה. שוב שואלת מסעדה ועוד מסעדה, נותנת קורות חיים, מגמגמת באיטלקית וכלום. אבל כמה יופי שראיתי שם, השוק והאנשים, המסעדות, וגם אלה שמוחבאות במקום מיסתורי, הכל היה נראה לי כמו קסם. ובלילה, כשהכל נהיה חשוך רומא לבשה לה נעל זכוכית והפכה לנסיכה של הלילה. משהו בין רומנטיקה לתשוקה, אומנות עם סיפור של אלפי שנים, מלאה באנשים וריח יין וקסם. היום השלישי אותו דבר רק עם חיוך יותר גדול כי אם לא עבודה לפחות אהיה עשירה בעיניים.

נכנסתי לטראטוריה פשוטה, ניגש אלי בחור ושאל במה אפשר לעזור. אמרתי לו "בוקר טוב, אני טבחית ואני מחפשת עבודה. אני מאוד רוצה לעבוד וללמוד את המטבח האיטלקי. אתה צריך טבחית?"

והוא אמר לי "כן". לא הראתי לו (אני חושבת) אבל הייתי בשוק! חשבתי שהוא צוחק עלי! קבענו למחר בבוקר ליום עבודה ראשון. הייתי על פסגת העולם! כמובן שלא היה לי כסף להתקשר הביתה והייתי לבד אז לא היה לי למי לספר. רק רומא שלי הייתה העדה לשמחה שלי. הלכתי מאושרת ברחובות כל כך שמחה ונירגשת שמצאתי מקום שמסכים להכניס אותי סוף סוף למטבח ופתאום נגמרת הסימטה ומולי נפתחת רחבה ענקית, יפייפיה כמו חלום, כמו פנטזיה - פיאצה נבונה

 

 

Please reload

פוסט חדש

ניו יורק שלי, מחלום למציאות

June 27, 2015

1/6
Please reload

פוסטים קודמים

April 28, 2014

Please reload

חיפוש לפי תג